ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
11671-12-11
11/12/2012
|
בפני השופט:
דליה גנות
|
| - נגד - |
התובע:
רכבת ישראל בע"מ
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. משטרת ישראל תביעות- מחוז צפון
3. קבוצת ש. ניר מערכות ביטחון תחזוקה וניקיון בע"מ
4. ישראל דהן
5. ל.ס.
6. מדינת ישראל פרקליטות המדינה
7. חוה מרצקי
|
| החלטה |
1. בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף ובקשה להעברת הדיון לבית הדין לעבודה.
הבקשה הוגשה על ידי רכבת ישראל בע"מ (להלן:
"המבקשת", או
"הנתבעת 2") כנגד ל.ס. (להלן:
"המשיבה", או
"התובעת").
העובדות הצריכות לעניין
2. התובעת הגישה תביעה בעילה נזיקית כנגד שאול בלן, כנגד רכבת ישראל, כנגד משטרת ישראל, כנגד מדינת ישראל - פרקליטות המדינה וכנגד ישראל דהן.
התובעת, ילידת 1979, הסובלת מפיגור שכלי
"ניכר לעין" (סע 1 לכתב התביעה) החלה לעבוד ברכבת ישראל כעובדת תחזוקה. לדבריה
"כבר ביומה הראשון לעבודה ברכבת ישראל, זיהו הנתבעים 1 ו-5 (שאול בלן וישראל דהן - ד.ג.)
כי לפניהם 'טרף קל', והחלו 'לצוד' את התובעת כחיה נרדפת במסדרונות מקום העבודה, והתעללו בה מינית בצורה שיטתית ומשפילה בניגוד מוחלט לרצונה" (סע' 6 לכתב התביעה).
לדברי התובעת בכתב התביעה, היא פנתה לממונים עליה ברכבת ישראל, אולם הם התעלמו מתלונותיה ומחובתם כמעבידים להגן עליה, ולא מנעו את המשך התקיפות המיניות שביצעו בה הנתבעים 1 ו-5.
באשר לנתבעות 3 ו-4 נטען, כי אלו התעלמו מתלונותיה, תוך הפרת חובתם החוקית לחקור תלונות אלו ולהעמיד לדין את התוקפים, ובכך אפשרו למעשה את המשך תקיפתה בידי נתבעים 1 ו-5.
נוכח האמור תובעת התובעת פיצוי מהנתבעים בגין הנזקים שנגרמו לה עקב מעשיהם/מחדליהם של הנתבעים השונים.
לאחר הגשת התובענה הגישה התובעת בקשה לדחיית התובענה כנגד נתבע 1 - שאול בלן, שכן לדבריה הגיעה עמו להסדר, ובהתאם למבוקש נדחתה התובענה כנגד הנתבע שאול בלן.
יצויין, כי ההסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבע שאול בלן לא הוגש לבית המשפט, וממילא לא התבקש אישורו ומתן תוקף של פסק דין להסכם זה, וכל שהתבקש הוא - דחיית התובענה כנגד הנתבע שאול בלן.
נוכח הגעת התובעת להסכם עם הנתבע 1 - שאול בלן, הגישה הנתבעת 2 - רכבת ישראל בקשה לסילוק התובענה כנגדה על הסף - היא הבקשה אשר בפני.
טענות המבקשת - רכבת ישראל
3. רכבת ישראל טוענת, כי משנדחתה התובענה כנגד שאול בלן במסגרת פסק דין חלקי שניתן על פי בקשת התובעת, יש לדחות גם את התביעה שהוגשה כנגדה, שכן היא נתבעה במסגרת אחריותה השילוחית למעשיו של בלן, ומשנדחתה התובענה כנגדו, מהווה הדבר מעשה בית דין כלפיה, מה עוד, שלדבריה
"אין עוולה בלי מעוול" (סע' 8 לבקשה).
עוד מבקשת רכבת ישראל למחוק מכתב התביעה את כל הסעיפים המתייחסים למעשים שיוחסו לבלן, וזאת נוכח דחיית התובענה כנגדו.
בנוסף מבקשת רכבת ישראל להעביר את התובענה לבית הדין לעבודה, אשר לו נתונה הסמכות הייחודית לדון בתובענה בהתאם להוראות סע' 10
לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 (להלן:
"החוק למניעת הטרדה מינית") וכן בהתאם לסע' 24
לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 (להלן:
"חוק בית הדין לעבודה").
תגובת המשיבה
4. המשיבה מתנגדת למבוקש מכל וכל. לדבריה, יש לדחות את הבקשה על הסף ולו מחמת הימנעות המבקשת מצירוף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשתה.
באשר להסכם הפשרה שנכרת עם בלן, טוענת המשיבה, כי זכותה להגיע לפשרה עם מי מהנתבעים, ואין בכך כדי להביא לסילוק התובענה כנגד הנתבעים האחרים.
התובעת מסבירה, כי הסכימה להגיע להסדר עם בלן בעקבות מכתב התנצלות ששלח לה ונכונותו לקחת אחריות על המעשים המיוחסים לו המפורטים בכתב התביעה.